שפי זילברשטיין *מה יש בברוטו שאין בנטו ומה יש בנטו שאין בברוטו ? ומדוע חשוב להבין את תזרים המזומנים שיתקבל מהתוכנית הסוציאלית הנעשית במקום העבודה? במדינת ישראל רוב האוכלוסייה נמצאת תחת הסכמי עבודה כאלה ואחרים המגדירים את מערכת התנאים הסוציאליים לה יהיה זכאי העובד ממקום עבודתו.
חלק מההסכמים מוגדרים בהסכמים קיבוציים, חלקם בצווי הרחבה וחלקם בהסכם העבודה האישי של העובד.
ברוב המקרים מגיע סוכן ביטוח ולפעמים אף יותר מסוכן אחד ומגיש לכם הצעה. ההצעות אשר ניתן לראות כתובות כולן בעברית ומכילות לא מעט מספרים ולפעמים אפילו גרפים יפים.
הדבר המדהים הוא כי למעט סכום הביטוח הראשוני למקרה מוות אין כל משמעות לכל המספרים המופיעים שם. מוזר ? דווקא לא!! כל המשווקים הקיימים בענף התנאים הסוציאליים שולחים הצעות המודפסות מתוכנות מחשב אשר בונות חברות הביטוח. רוב הלקוחות מעדיפים לקבל מספר הצעות ולהשוות ביניהן. האם הם מסוגלים להשוות? כלל וכלל לא!!
מדוע?
| אברהם, יצחק ויעקב אשר נולדו באותו יום, התחתנו עם 3 נשים שונות אשר נולדו אף הן באותו יום. גם ילדיהם נולדו באותו יום. הם עובדים באותו מקום עבודה ומקבלים את אותו שכר. בקיצור ממש מקרה דומה לכבשה דולי ( זוכרים שיבוט ).
יום אחד קרא להם המעביד ואמר להם לפגוש את סוכני הביטוח, כאן קיבל כל אחד מהם הצעה שונה, בברוטו כמובן. אברהם: תראה שלי יותר טוב. האם מישהו יודע מי צודק? אם כך, מדוע לא לבקש הצעה במונחי נטו אשר גם תגדיר את תזרים המזומנים ? הרי ברור כי בנטו נמצא את האמת ואילו בברוטו לא רואים כלום. למי שקרא את הספר "מי לקח את הכסף שלי" (רוברט קיוסאקי), שם מספר רוברט על הפעם הראשונה בה רכש קרן נאמנות, ועל תגובתו של האב העשיר, על ההבדל בין שידול לקניה לבין ייעוץ והסבר. אם באמת אתם בדרך החוצה ממרוץ העכברים חשוב להבין את ההבדל בין נטו וברוטו ומומלץ לקחת יועצים אשר ידאגו לאינטרס שלכם ולא שלהם. |
| * הכותבת הינה יועצת ביטוח בחברת סינרג'י וכותבת בנושאי ביטוח לעיתון "גלובס" |