סין סין ועוד הפעם סין: האתגרים שבדרך

מאת: נאוה איתני בכל דרך שלא נסתכל על זה , לסין יש מספר בעיות גדולות שעליה לפתור אם היא רוצה להתקדם.
האתגרים שניצבים בפני ההנהגה הסינית הם מונומנטליים ודרושה גמישות יצירתית מירבית בכדי להתגבר עליהן.

הבעיות הכלכליות של סין ידועות, יחסית :

המצב העגום של המערכת הבנקאית (עדיין)
הסטטוס קוו הנוראי של מיזמים בבעלות ממשלתית
טעויות המדיניות של הממשלה
הנתונים הכלכליים הרשמיים החשודים-תמיד.
ושחיתות מתחפרת במוסדות שלטוניים ואחרים.

יש לזכור שסין צמחה באופן עיקבי בשנות ה 1920-30 עד שהפלישה היפאנית
ב 1937 עצרה את התהליך .

לאחר אירוע זה , החוקים הקומוניסטים בידדו את המדינה לחלוטין ..ורק מאמצע שנות ה 80 החלה סין להשתלב שוב במרחב הכלכלי הגלובאלי .

מבט מקרוב על החלטות המדיניות ותוצאות בשטח מראה שסין אכן מתקדמת שוב והיא השיגה הרבה מאד ב 25 השנים האחרונות.
היא גדלה להיות האומה הרביעית בסחר לאחר ארה"ב , גרמניה ויפן – בין היתר, הודות להסרת מיסי יבוא .

ב 1980 מיסי היבוא עמדו על כ 50% , אך בשנת 2004 הם צנחו ל 10% בלבד .

כמו כן , חלה התפתחות מרשימה במגזר הפרטי – מיליוני עסקים קטנים החלו להיפתח .
אומנם הכלכלה השחורה- אפורה בסין מהווה אחוז בלתי נתפס (50-60) מהתל"ג, אולם לאחר שנים רבות בשליטה מפלצתית של מפעלים בבעלות ממשלתית –, הכלכלה השחורה היא לאו דוקא רעה לכלכלה .

הרוח הקפיטלסטית של האזרחים הסיניים מתעוררת.
בל נשכח שלסינים יש הצלחות יזמיות במקומות שונים בעולם.
לאחר 50 שנה של ניהול לקוי , כלכלי וחברתי , ניתן להבחין בהתקדמות אדירה בהפרטה בסין .

קיימות התפתחויות חיוביות גם בנושא הכאוב של זכויות קניין – מה שמאפשר לאזרחים לצרוך יותר ולהרגיש טיפה יותר בטוחים בעתידם הכלכלי .

היסטורית , זכויות קניין הן הכרחיות לקידום של הצמיחה החברתית והכלכלית – מחזקות מוסדות פוליטיים וכלכליים בחברה .עכבר העיר מול עכבר הכפר כפי שהוזכר, המדינה ככלל יוצאת ממסורת קומוניסטית ועוברת לכלכלת שוק .
עם זאת, האזורים הכפריים מפגרים בהרבה אחרי הצמיחה הכלכלית האורבנית.
דרך תהליך השינוי בייצור העולמי, במימדים שטרם נראו בהיסטוריה , נוצרו פערים ענקיים בשוויון בין אזרחים כפריים ועמיתיהם העירוניים .
מצב התברואה , החינוך והרווחה אינו טוב בכפרים ואפילו לא מתקרב למה שיש בערים הגדולות .
מגיפת ה SARS היוותה תזכורת אפילה לסכנות שבמערכת הבריאות הסינית .

ההנהגה הנוכחית בסין הגיעה למסקנה שתשתית כפרית חזקה חשובה ביותר להמשך צמיחתה של הכלכלה .
הממשל הוריד מיסים ועמלות לחקלאים וכן היטיב את זכויות הקניין והחכירה על אדמותיהם .

ההחלטה לתמוך באיזורים הכפריים היא גם תוצאה של חוסר ברירה –
ההגירה המאסיבית לערים אינה ברת קיימא לאורך זמן ועל האיזורים הכפריים לשוב ולהיות אטרקטיביים לאזרחים .

ההתקדמות היא איטית, אך הסימנים מראים שההנהגה מחוייבת לעזור לאיזורים הכפריים .

אם הכוונות הטובות לא תתועלנה לתוצאות מדידות – המדינה תינזק במספר חזיתות :

ההשקעה הכבירה עלולה ללכת לאיבוד, ו..
הדבר שמפחיד , אולי יותר מכל , את הסינים והמשקיעים הזרים –
ייתכן אי שקט חברתי שעלול להפוך לקיצוני כך שהממשלה תיאלץ להשתמש בכח מאסיבי או לחילופין לאבד שליטה .האתגרים שבדרך כאשר החלה סין בנתיב השינוי (האחרון ) היה למשקי הבית הסינים אפס עושר – לא מפתיע בהינתן המערכת הסוציאליטית הנוקשה שבה המדינה היא זו שאחראית על צרכי תושביה .
ככל שהכלכלה הסינית מתפתחת, מנסים אנשיה לצבור עושר בכדי לטפל בילדיהם ובעצמם בשנים הבאות .
יש הטוענים שבגלל מימדי השחיתות והכלכלה השחורה- לא תוכל סין להרים את עצמה ותקרוס תחת משקלם של הכשלים המקומיים .
גורם הזמן משחק תפקיד מכריע במהלך הזה , אנליסטים רבים מזהירים שסין חייבת לטפל בבעיותיה בטווח הבינוני ובעיקר ליצור רפורמות פוליטיות לאלתר .

עם זאת, מבט בהיסטוריה של העולם , יראה לנו שהתפתחות כלכלית בד"כ הקדימה את הממשל הדמוקרטי , כיוון שרק לאחר שההכנסה עולה – ההמונים דורשים ייצוג .
מובן שמוסדות דמוקרטיים מעודדים צמיחה ברת קיימא , אך הם אינם חיוניים לתחילת התהליך .
בטווח הארוך לא תתקיים צמיחה כלכלית ללא זכויות פוליטיות ואזרחיות .
עולם של התמחות והקצאה נכונה של משאבים – שורשיה של צמיחה כלכלית – יזין את חרויות הפרט והדמוקרטיה .השקעות בסין השקעה בסביבה של שווקים מתפתחים מכילה תמיד מידה זו או אחרת של סיכון.
קיימות דרכים למשקיעים להרוויח מהשינויים שקורים בסין , אפילו אם הפריחה והרפורמה הנוכחית תיכשל .

נפוליאון בונאפרט ניבא זה מכבר :
" Let China sleep, for when she wakes, she will shake the world"

נאוה איתני – אסטרטגית להשקעות גלובליות

למאמרים נוספים, ייעוץ או הרצאות :
[email protected]